פריסת עבר הווה עתיד - קלפי סגולה

צבי Deer

סגולות הצבי הן אהבה, חמלה, רוך ועדינות.

האגדה מספרת שיום אחד שמעה הצבייה את הרוח הגדולה קוראת אליה מפסגת ההר המקודש. מיד היא החלה לנוע במעלה השביל. היא לא ידעה ששד נורא שומר על השביל למקום המצאה של הרוח הגדולה.
השד ניסה למנוע מהיצורים קשר עם הרוח הגדולה. הוא רצה שכל היצורים של הרוח הגדולה יחשבו שהרוח הגדולה לא רוצה שיפריעו לה.
זה נתן לשד תחושה של כוח, הוא הרגיש חזק בכך שהיה מסוגל לגרום לכל היצורים לפחד ממנו.
הצבייה יצאה אל הדרך, וכאשר הגיעה אל השד, לא נבהלה ממנו בכלל. זה בהחלט היה מוזר, בגלל שהשד סוג של מפלצת כל כך מכוערת. השד נשף אש ועשן ועשה קולות מגעילים על מנת להפחיד את הצבייה. ברור שכל יצור אחר היה בורח או מת במקום מפחד. אבל לא הצבייה. היא פנתה אל השד ואמרה לו בעדינות, " תן לי בבקשה לעבור. אני בדרכי לראות את הרוח הגדולה". כשהביטה בשד, היו עיניה של הצבייה מלאות אהבה וחמלה. השד הופתע מחוסר הפחד של הצבייה. לא משנה כמה הוא ניסה, הוא לא הצליח להפחיד אותה.
לאט לאט, האהבה שלה חדרה אל תוך הקשיחות, ואל ליבו המכוער, מרוב שניסה להפעיל אימה ופחד, ליבו הקשה כאבן החל נמס וגופו התכווץ לגודל של אגוז.
האהבה, החמלה, העדינות והרוך גרמו להתכת השד. הודות לרוך ולאכפתיות של הצבייה, השביל נפתח לכל ילדיה של הרוח הגדולה והדרך אל ההר המקודש נפתחה עבור כולם, מבלי שיצטרכו לחוש מאוימים בגלל שדים ומכשולים של פחד בדרכם.

הצבי מלמד לאהוב את המואר והחשוך כאחד, לא לנסות לשנות אחרים, אלא לאהוב אותם כפי שהם. הצבי משתמש בעדינות וברוך ככוח מרפא ומגיע אל מטרתו באמצעות הרגש והרכות שחודרים ללבבות. הצבי לא מוותר על דבר, הוא פועל ברכות ובאומץ בכדי להשיג את מטרותיו. בטבע, הצבי נודד ומסתגל לאזורי מחייה שונים. חוש הריח של הצבאים מפותח ביותר והם גם מבחינים בתנועה ממרחק של קילומטר ויותר. חושיו החדים מאד ומעידים על יכולת הבחנה וקליטת דברים שאינם נאמרים באופן ישיר וברור. הצבי מהיר, יש לו יכולת ניתור גבוהה ומקשרים את הצבי לזריזות, קלות רגליים, יכולת הישרדות וגם ליופי וחינניות.

הצבי מדריך לנהוג ברכות. לא לכפות, לבקר או לשפוט, אלא לבטא אהבה. הוא יכול ללמד אהבה ללא תנאי. כדאי לנהוג ברכות ועדינות בכל סיטואציה ככלי לפתרון מצבים. הצבי מעיד על תום ועדינות ועל משיכה להרפתקאות חדשות, המגיעות מתוך החיבור לחמלה ולאהבה.

מוס Moose

סגולות המוס הן הערכה עצמית, גאווה, הישגיות.

המוס הוא הגדול במשפחת הצבאים ובעל כוח רב. במוס יש סרבול לצד חינניות, מוזרות וגם אצילות. למרות גודלו וכוחו, הוא נע בשקט ובמהירות ויודע להסוות עצמו. הוא מאזן בין עדינות לעוצמה. מעורר רגשות סותרים בעצמנו ובאחרים. בתקופת הייחום המוס קורא על מנת למשוך את תשומת ליבן של הנקבות. הגאווה שלו בזכריות שלו מתארת תחושת הערכה העצמית. המוס מעודד את ההכרה בערך העצמי, את תחושת הגאווה ואת הצורך לשתף אחרים בהישגים. המוס יודע מה לומר, מתי לומר ולמי. הקול שמשמיע המוס הזכר הוא כוח חיובי, מכיוון שהוא מייצג את הנכונות של המוס להביע רגשות ולשתף 'את כל העולם' ברגשות שלו. הרצון הזה לשתף את כולם לא מגיע מתוך צורך לשמוע את דעתם של האחרים, אלא מתוך התפרצות ספונטאנית של שימחה, שבאה מהחלק העמוק ביותר של האינדיבידואל. המוס יודע מה הוא שווה, אך חשוב לו שגם אחרים ידעו.

המוס מתאר תהליך שהושלם. זה יכול להיות מצב של התגברות על הרגל מסוים, השלמה של תובנה בנוגע למטרה, או תחושה חדשה של מודעות עצמית. לרוב הצורך בהכרה ומשוב מביא לערעור הביטחון העצמי. במקרים אחרים – עודף ביטחון. לכן יש צורך לעבוד על האגו ולהימנע מהגזמה בנושא זה לשני הכוונים. אל תהססו לדרוש את מה שמגיע לכם מתוך הכרה עצמית. אל תהססו לומר זאת ולהיות החלטיים.

לווייתן Whale

סגולות הלווייתן הן רוחניות, ידע פנימי, חיבור לצלילים וליצירה.

קיימת סברה לפיה לפני מיליוני שנים חי הלוויתן ביבשה. גם לפי האמונה האינדיאנית, הלווייתן חי ביבשה ועבר לאוקיינוס עם שקיעתה של יבשת למוריה. הלוויתן, שהיה עד למאורעות, שמר את הידע על יבשת האם. יש המאמינים כי הלווייתן הגיע לכדור הארץ מכוכב סיריוס. הלווייתן נחשב לבעל החיים העתיק ביותר והוא נושא עמו את ההיסטוריה של אימא אדמה ומחובר לכל הידע שקיים על פני הפלנטה. לחלק מהלווייתנים אין שיניים והם מצוידים בלוחות עצם שדרכם הם מסננים את המים. הם ניזונים מבעלי חיים וצמחים זעירים הנסחפים בזרם המים. למינים אחרים של לווייתנים יש שיניים אשר משמשות אותם ללכידת מזונם. ללווייתן שכבת שומן המהווה מאגר אנרגיה והמאפשרת בידוד. הוא מנתב את החמצן בגופו באופן יעיל בכך שהוא מקטין את זרימת הדם לאזורים שהם פחות חיוניים לתפקודו. ללווייתן חור נשיפה ממנו ניתזים המים מריאותיו. פעולה זו מלמדת על היכולת לשחרר את האנרגיות היצירתיות בתהליך של נשימה נכונה. יכולת השמיעה של הלווייתן מעולה. סגולת הלוויתן מלמדת להשתמש בצלילים ובתדרים המאזנים את הרגש והגוף. בעזרת הקול – מגיעים לידע, לזיכרון. הרגישות לצלילים מודגשת גם על ידי מנגנון הראדאר של הלווייתן הפועל באמצעות ההד. הקול הוא כוח החיים היצירתי והלווייתן מלמד להשתמש בו באופן מכוון ולהגיב לו. באמצעות יכולת זו הוא מאפשר להגיע לרמות תודעה נסתרות ואף לזרז הגשמת מטרות. על פי מיתוסים אחרים, התהוות החיים על פני כדור הארץ החלה בים. לכן מהווה הלווייתן סמל לבריאה. מהיותו סמל לכוחם של המים הקוסמיים, מסמל הלווייתן התחדשות. הסיפור התנכי על יונה הנביא אשר נבלע בבטן הלווייתן למשך שלושה ימים, מחזק את הקשר של הלווייתן למוות וללידה מחדש. יונה נכנס אל חשכת המוות והגיח מתוכו אל חיים חדשים, אל תחייה.

הלווייתן מביא איתו רוחניות וחיבור לידע ומכוון למצוא את התשובות בתוככם במקום לחפש אותן אצל אחרים. הלוויתן מעודד אתכם להשתמש בקול ובצלילים. הצלילים מחברים אל הידע. באמצעות הקול אפשר לשחרר ידע, זיכרונות, מתח ורגשות. הלוויתן בא לעורר השראה יצירתית ומדרבן אלכם להביא אותה לידי ביטוי מעשי בחיי היומיום. הלוויתן מתחבר למטרות לטווח ארוך. עלינו להיות אמיצים, לקחת אוויר ולצלול. בתוך התהליך רצוי לשים לב לתחושות, לצבעים, לצלילים. כמו שהלוויתן עולה מעל המים, התוצאה תופיע כהשתחררות גדולה ומרהיבה.